🔥 אש ואנרגיה · fire

אמונה ומחשבה

העם המאושר

שיעור של הרב יהודה טאוב

מדד האושר העולמי, תחושת המשמעות, ולמה עם שאומר "הכל לטובה" שמח גם בעת מלחמה

4סבבים
18מהלכים
0נקראו
01
סבב 1 מתוך 4

📊 פלא מדד האושר

📊

המקום החמישי בעולם

⚡ השורה התחתונה

דווקא בשנה של מלחמה קשה, מדינת ישראל נמצאה בין המדינות המאושרות ביותר בעולם.

בכל שנה מתפרסם מדד האושר העולמי, ובו מדרגים את מדינות העולם לפי כמה תושביהן מרגישים מאושרים ושבעי רצון מחייהם. בשיעור הוצגה הטבלה של שנת 2024, ובה נמצאה מדינת ישראל במקום החמישי מכל מדינות העולם.

זה נתון מפליא. הייתה זו שנה שבה עבר העם טבח מזעזע, ומיד אחריו פרצה מלחמה קיומית בכמה חזיתות. מי שמסתכל מבחוץ היה מצפה שמדד האושר של ישראל יתרסק. ובכל זאת, ישראל נשארה גבוהה מאוד בטבלה.

המנתחים עצמם התקשו להבין. היו שאמרו שהמדידה נעשתה עוד לפני שהמלחמה הספיקה להשפיע, ושבשנה הבאה כבר יראו ירידה חדה. אבל השאלה נשארה בעינה: איך ייתכן שמדינה שנלחמת מימין ומשמאל, שהטרור והאבל נוכחים בה כל כך, נמצאת בין המאושרות שבעולם?

השיעור ניסה לענות על השאלה הזאת. לא בתשובה של סטטיסטיקה, אלא בהבנה עמוקה של מה זה אושר, ומה מקורו אצל יהודי מאמין.

🗺️

פינלנד, דנמרק – וישראל

⚡ השורה התחתונה

כל המדינות שבראש הטבלה שקטות ושלוות, וישראל היא היוצאת מן הכלל.

כשמסתכלים על המדינות שבראש הטבלה, רואים תמונה ברורה: פינלנד, דנמרק, איסלנד ודומותיהן. אלה מדינות שקטות. אין בהן מלחמה, אין פיגועים, אין איום קיומי. החיים שם מסודרים ונוחים, והרווחה הגשמית גבוהה מאוד.

ובתוך הרשימה הזאת, בין כל המדינות השלוות, יושבת לה מדינת ישראל. היא שונה מכולן לגמרי. ובמקביל, מדינות עשירות ושלוות אחרות נמצאות דווקא במקום רחוק בטבלה. יש מי שאמר על מדינה כזו בחצי חיוך: שם משעמם, אין שום עניין.

מכאן כבר אפשר לחשוד שהאושר אינו נקבע לפי השקט והנוחות. אילו היה האושר תלוי ברווחה ובביטחון בלבד, ישראל לא הייתה מגיעה לשם. משהו אחר פועל כאן, משהו שאינו נמדד בכסף ובשקט.

כדי להבין מהו, צריך לשמוע מה גילו החוקרים עצמם על הגורם המרכזי לאושר האדם.

02
סבב 2 מתוך 4

🧭 מה באמת עושה את האדם מאושר

💰

כסף עד גבול מסוים

⚡ השורה התחתונה

החוקרים מצאו שכסף משפיע על האושר רק עד סכום מסוים, ומשם והלאה כמעט אינו משפיע.

חוקרים מובילים בתחום הפסיכולוגיה החיובית עשו מחקרים רבים כדי לברר מה גורם לאדם להיות מאושר. אחת השאלות הראשונות הייתה: האם הכסף משפיע?

התשובה מדויקת. החוקרים אינם אומרים שכסף אינו משפיע כלל. אדם עני מאוד, שחושב עשר פעמים על כל שקל לפני שהוא מוציא אותו, ואינו יודע איך ישלם את חשבון החשמל, מתקשה מאוד להיות מאושר. צריך להיות צדיק אמיתי כדי להיות עני גמור וגם שמח.

אבל מרגע שאדם הגיע לסכום מסוים, שבו הוא כבר אינו חושב על כל פרוטה שהוא מוציא, הכסף כמעט מפסיק להשפיע. אחד מן החוקרים המפורסמים, שמלמד באוניברסיטה ידועה בארצות הברית, הראה זאת במחקריו: מעבר לגבול הזה, כמה שאדם מרוויח כמעט אינו משנה את מדד האושר שלו.

אם כן, מה כן משפיע? המסקנה שאליה הגיעו החוקרים היא מילה אחת: משמעות.

🧭

תחושת המשמעות

⚡ השורה התחתונה

אדם מאושר כשהוא מרגיש שיש לו תפקיד חשוב, שהוא משפיע ושיש דבר שבשבילו הוא חי.

מה פירוש משמעות? אדם מרגיש שיש לו תפקיד חשוב. הוא משפיע על משהו, הוא גורם לדבר, יש לו מטרה שבשבילה הוא חי. זה, לפי החוקרים, הגורם המרכזי לאושר, ולא הרווחה הגשמית.

הדוגמה הפשוטה ביותר היא זו שעליה נבנה חלק גדול מן המחקר. השוו בין אישה שהיא אם לארבעה ילדים, לבין אישה בלי ילדים, שנוסעת בעולם, מבלה ונהנית. אם שואלים כל אחת מהן על יום מסוים – האם היה מלא שמחה – דווקא האישה בלי הילדים מרגישה פעמים רבות שהיום היה נפלא יותר.

אבל כששואלים על החיים בכלל, על הסיפוק מן השנה כולה, התמונה מתהפכת. האם לארבעה ילדים מרגישה שחייה הרבה יותר משמעותיים וטובים, והיא מאושרת יותר בסופו של דבר. ביום יום קשה לה, היא בקושי מוצאת זמן לעצמה, ובכל זאת היא מאושרת יותר.

⏰

צריכים אותי

⚡ השורה התחתונה

דווקא מי שצריכים אותו בכל רגע, מרגיש שחייו מלאים משמעות.

למה האם הטרודה מאושרת יותר? התשובה פשוטה מאוד. בשבע בבוקר מצלצל השעון. היא עייפה, ולא בטוחה שהיא מסוגלת לקום. אבל היא יודעת: אם לא אקום עכשיו, מי ייקח את הילד לגן? הילדים כבר בוכים, צריכים אותי כאן וצריכים אותי שם. אני חשובה בעולם.

באותו רגע זה קשה מאוד. אבל החיים מלאים משמעות, והמשמעות נותנת לאדם המון אושר פנימי ושמחה. אדם שמבין מה הוא עושה, ולמה הוא פועל, יש לו בשביל מה לקום.

יש בזה יסוד חשוב לכל אחד: אל לנו לחשוש מן הטרחה ומן העומס שבחיים של אחריות. דווקא הם, כשהם מלאים בתוכן, מביאים את השמחה העמוקה. אושר אמיתי אינו מנוחה בלי עול, אלא עול שיש לו טעם.

📖

שני פנסיונרים

⚡ השורה התחתונה

יהודי שומר מצוות שיצא לפנסיה ממשיך לחיות חיים מלאי תוכן, ולכן הוא שמח.

דוגמה נוספת הביא הרב מן החיים: יהודי מבוגר שומר מצוות שיצא לפנסיה, לעומת אדם שאינו שומר מצוות שיצא לפנסיה. כולם יודעים שהפער ביניהם באושר הוא עצום. למה?

היהודי השומר מצוות קם בשש בבוקר. מדוע? כי יש תפילת שחרית, ויש מי שמתפלל כוותיקין, עם הנץ החמה. אחר כך יש שיעור, ויש דף יומי, ויש חבורה שמחכה לו. גם אם לא ישן טוב בלילה, יש לו בשביל מה לקום. לחיים שלו יש סדר ויש תכלית.

ומי שאין לו זאת, יוצא לפנסיה ומוצא את עצמו עם ימים ארוכים וריקים. אין מי שמחכה לו, אין תפקיד. זה בדיוק ההבדל שעליו דיברו החוקרים: לא הכסף ולא הנוחות קובעים, אלא המשמעות.

✨

האמונה נותנת משמעות

⚡ השורה התחתונה

לכל מעשה של יהודי מאמין יש השפעה גדולה על העולם, ולכן חייו מלאי משמעות ושמחה.

מחקרים רבים מראים שבאופן סטטיסטי אנשים מאמינים מאושרים יותר מאנשים שאינם מאמינים. הרב הביא נתון שפורסם בזמנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכך הוא זוכר אותו: כרבע מן הציבור החילוני אמרו שהם מאושרים, לעומת כשישים אחוזים מן הציבור שומר המצוות. המספרים הפוכים זה לזה, ולכן קל לזכור אותם.

למה הפער כל כך גדול? כי המשמעות היא חלק בלתי נפרד מן העולם של האמונה. אדם שומר מצוות יודע שכל מצווה שהוא עושה פועלת הרבה מאוד בעולם. אם לא עשה מצווה, זה דבר חמור. לכל פעולה שלו יש השפעה עליו, על העולם ועל הדורות הבאים.

מי שחי כך, אינו מרגיש לרגע שחייו מיותרים. כל ברכה, כל חסד, כל דף גמרא – הם חלק ממשהו גדול. וזו המשמעות שהחוקרים חיפשו, שהיהודי מקבל אותה כמתנה מן התורה.

03
סבב 3 מתוך 4

🌱 הכל לטובה

🐓

כל מה דעביד רחמנא לטב עביד

⚡ השורה התחתונה

רבי עקיבא לימד שאדם צריך להיות רגיל לומר תמיד שכל מה שה' עושה – לטובה הוא עושה.

הקשר בין אמונה לאופטימיות בולט במיוחד אצל היהודים. הביטוי הנפוץ "הכל לטובה" מושרש עמוק במסורת ישראל. בגמרא מובא בשם רבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר "כָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד" – כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה, לטובה הוא עושה. וידוע הסיפור שלו עם החמור, התרנגול והנר.

שימו לב למילה "רגיל". רבי עקיבא לא אמר רק שאחרי שהכל מתברר, בדיעבד, יאמר אדם שהיה לטובה. הוא אמר שיהיה רגיל לומר זאת מיד, ברגע שהדבר קורה, עוד לפני שהוא מבין.

באותו רגע אדם אינו יכול לברך "הטוב והמטיב", כי אינו מרגיש עדיין שזה טוב. אבל לומר בלי ברכה – "הכל לטובה" – תמיד טוב. ומי שאומר כך, יש לו סיכוי גדול לזכות ולראות יום אחד בעיניו איך הדבר הזה באמת היה לטובה.

📜

כמו במגילת אסתר

⚡ השורה התחתונה

יהודי רואה בעיניו איך הרע לא רק נעלם, אלא נהפך לטובה.

הדוגמה המוכרת ביותר היא מגילת אסתר. כשלקחו את אסתר אל בית המלך, מרדכי לא ראה באותו רגע שום טוב. זה נראה כמו אסון גמור. הוא האמין שייצא מזה טוב, אבל לא ראה איך. רק כעבור שנים התברר שבזכות זה ניצל כל עם ישראל.

כך רואה יהודי בחייו פעמים רבות איך דבר רע לא רק נעלם, אלא נהפך להיות לטובה. זה "ונהפוך הוא": מה שנראה כמו נפילה, היה בעצם ההכנה לישועה.

וזה מה שנותן לאדם המאמין את הכוח לעמוד בזמנים קשים. הוא אינו אומר שאין קושי. הוא אומר שהקושי הוא חלק מסיפור שעוד לא נגמר, ושהסוף שלו טוב. מי שחי כך, יכול להישאר שמח גם כשהחדשות מבהילות.

🤖

לאן העולם צועד

⚡ השורה התחתונה

מי שאינו מאמין חושש מן העתיד, והיהודי יודע שהעולם צועד אל התיקון.

יסוד נוסף של האופטימיות היהודית הוא האמונה שהעולם צועד לגאולה, שבסוף יבוא המשיח והטוב ינצח את הרוע. הרב הזכיר הרצאה מפורסמת שעסקה בבינה המלאכותית. העולם מפחד מאוד: מה יהיה כשהמכונות יעשו את כל העבודה? איך יתפרנסו בני האדם?

ונאמר שם שהיהדות רואה זאת אחרת. הרמב"ם מתאר את ימות המשיח כזמן שבו הטובה תהיה מצויה, ובמעט עבודה יתפרנס האדם. ומה יעשו בני האדם בשאר הזמן? "וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד". כולם יחפשו איך להתקרב לה' ואיך לאהוב אותו.

לעומת זאת, מי שאינו מאמין חושש: אולי יום אחד הרובוטים ישתלטו על האדם, אולי יילחמו בו. כשאדם חושב שהכל מקרה, מי יודע מה יקרה? אבל מי שמאמין שהעולם מונהג בידי ה' לקראת תיקון, מסתכל על העתיד בתקווה.

🎁

מתנת היהודים לעולם

⚡ השורה התחתונה

רבים מן המושגים החיוביים של האנושות – תקווה, קדמה, עתיד – מקורם ביהדות.

במאמר שנקרא בשיעור הובא ספר שנקרא "מתת היהודים". מחברו טוען שרוב המושגים החיוביים של המין האנושי מקורם ביהדות. מילים כמו זמן, היסטוריה, עתיד, חופש, קדמה, אמונה, תקווה וצדק – כולן, לדבריו, הן מתנה שהיהדות נתנה לעולם.

יש בזה עומק. הרעיון שלעולם יש כיוון, שההיסטוריה אינה מעגל שחוזר על עצמו אלא דרך שמובילה אל מטרה, הוא רעיון יהודי. ממנו נולדה התקווה. מי שמאמין שיש מטרה, מאמין גם שאפשר להגיע אליה.

וכאן החזרה לשאלה הראשונה. מדוע ישראל מאושרת גם בעת מלחמה? כי השורש של עם ישראל הוא אמונה, והאמונה מביאה איתה באופן טבעי אופטימיות ותקווה. מי שיודע לאן העולם הולך, אינו נשבר מכל צרה בדרך.

🕍

התעוררות בעקבות המלחמה

⚡ השורה התחתונה

המלחמה הוציאה מן הלב את הזהות היהודית, ובמיוחד אצל הצעירים.

במאמר הובא שלמרות החלוקה המוכרת בין דתיים לחילוניים, רוב הציבור בישראל מגדיר את עצמו כמאמין. לפני המלחמה הייתה תחושה שהזהות היהודית נדחקת מן המרחב הציבורי. כולם זוכרים את המחלוקת על תפילת יום הכיפורים ברחבה הציבורית.

ובשנה שאחרי, מה קרה? המארגנים חששו מהתנגשויות וביטלו בעצמם. אבל אנשים פשוטים החליטו: אנחנו רוצים להתפלל בציבור. בלי ארגון ובלי שום גוף שלוקח אחריות, הם התאספו ועשו תפילה המונית. המלחמה הוציאה מן הלב את מה שהיה טמון בו.

לפי הנתונים שהובאו, כרבע מן הציבור העידו שאמונתם התחזקה בעקבות המלחמה, והמגמה חזקה במיוחד אצל הצעירים. כבר לפני כמה שנים סוכם מחקר אחד במשפט קצר: ההורים חילונים, הילדים מסורתיים. ולא מפתיע לגלות שבפילוח של האוכלוסייה הצעירה, ישראל נמצאת במקום השני במדד האושר העולמי – דווקא הגיל של אלה שהולכים לחזית.

04
סבב 4 מתוך 4

🕯️ אמונה ולא אשליה

🕯️

האם זו אשליה?

⚡ השורה התחתונה

"הכל לטובה" אינו אומר שהכל טוב כבר עכשיו, אלא שה' מוביל את הכל לטוב בדרכים שאיננו יודעים.

אבל יש מי ששואל: האם אין כאן אשליה נאיבית? בעולם מורכב, שבו אנחנו חווים אכזבות רבות במישור הלאומי ובמישור האישי, איך אפשר לטעון שיהיה עוד יותר טוב? יש חשש שמי שהופך את האמונה להבטחה לאושר מיידי, יגיע למשבר כשהדברים לא יצליחו כפי שקיווה.

התשובה היא שאיש אינו חושב ש"הכל לטובה" פירושו שהכל טוב כבר עכשיו, בלי קשיים. אף אדם אינו יודע בדיוק איך הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. ודאי שה' מוביל את העולם לטוב, אבל באיזו דרך – זאת איננו יודעים.

ורבי עקיבא, שאמר "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד", אמר זאת כשהיה בדרך, כשלא נתנו לו מקום ללון וכשנאלץ ללון בשדה. הוא לא אמר זאת מתוך חיים נוחים. מי שאמר את הביטוי "גם זו לטובה" ידע ייסורים קשים מאוד. עם ישראל עבר מספיק ייסורים בהיסטוריה שלו מכדי לחשוב שהאמונה היא הבטחה שטחית.

🔦

האדם מחפש משמעות

⚡ השורה התחתונה

התקווה והמשמעות הם שהחזיקו אדם בחיים גם בתוך המחנות.

ויקטור פרנקל היה יהודי, ואחד משלושת האבות של הפסיכולוגיה המודרנית, יחד עם פרויד ואדלר. בספרו "האדם מחפש משמעות" הוא מספר מה החזיק אותו בחיים במחנות ההשמדה.

לפני המלחמה הוא כתב ספר על השקפתו, שבה חלק על רבו פרויד. כשפרצה השואה, כתב היד נעלם. ובתוך המחנה הוא חיפש בנרות פיסת נייר כדי לרשום עליה את רעיונותיו. החלום שיבוא יום והוא יוציא את הספר לאור – הוא שנתן לו כוח, ולדבריו הוא שעזר לו לגבור גם על מחלה קשה שתקפה אותו.

ולעומת זאת, הוא סיפר על אנשים שברגע ששמעו שקרוביהם נרצחו ושאין להם עוד למי לחכות, נשברו ומתו תוך זמן קצר. ברגע שאדם מאבד את המשמעות ואת התקווה, נגמר כוחו. זו עדות קשה ומבהילה לכוחה של התקווה.

🏃

לא לפי הרגע

⚡ השורה התחתונה

האמונה מאפשרת לרוץ למרחקים ארוכים, בלי למדוד את הכל לפי ההצלחה של עכשיו.

במאמר סופר שגם מן החטופים היו שהעידו שהאמונה עזרה להם להחזיק מעמד בשבי הנורא, ושגם השיר "עוד יותר טוב" הגיע אליהם. הרב אמר שאינו מכיר את הפרטים, אבל היסוד ברור: לא מדובר במי שחשב שמחר הכל יסתדר.

לאמונה יש עומק שמאפשר לשאת גם תקופות ארוכות של קושי. היא היכולת לא למדוד את הכל לפי הקנה הקטן של ההצלחה העכשווית. לא "שלום עכשיו" ולא "הכל עכשיו", אלא ידיעה שבהמשך הקדוש ברוך הוא יוביל את הכל לטובה.

זה ההבדל בין ריצה קצרה לריצת מרחקים. מי שמצפה לטוב מיד, מתייאש כשהוא מתעכב. מי שבוטח שהטוב יבוא, יכול לרוץ הרבה זמן בלי להישבר.

📺

הרוח שמוריד את הרוח

⚡ השורה התחתונה

אמונה נוסכת תקווה ומצביעה על נקודות האור, בעוד ציניות ופסימיות מכבות את הנפש.

הרב העיר שכשפותחים את כלי התקשורת, שומעים לעיתים קרובות רק כמה רע הולך להיות: כמה לא יצליח, כמה הכל מקולקל. יש מי שמשום מה רוצה תמיד לראות את הכל בשחור. ובמאמר נטען שדווקא ערוץ שמשדר רוח אחרת, רוח של אמונה ואופטימיות, זכה להצלחה גדולה. עם ישראל הם מאמינים בני מאמינים, ולכן גם אופטימיים בני אופטימיים.

הרוח האמונית נוסכת תקווה, מצביעה על נקודות האור, ומתאימה לנשמה של העם. ציניות ופסימיות מכבות אותה. מי שרוצה לשמור על השמחה, צריך לשים לב גם לאיזה קולות הוא נותן להיכנס ללבו.

אין הכוונה להתעלם מן המציאות. הכוונה היא לבחור מאיזו נקודה להסתכל עליה. אפשר לראות את אותה מציאות בעיניים של ייאוש, ואפשר לראות אותה בעיניים של מי שיודע שה' מוביל אותה לטוב.

🌸

ט"ו בשבט: לראות את הלבלוב

⚡ השורה התחתונה

האמונה מחזיקה אותנו גם ברגעים חשוכים, כי היא רואה כבר עכשיו את סימני הצמיחה.

הובא פירוש יפה לחג ט"ו בשבט. הוא חל בזמן שבו רוב העצים עדיין ערומים, ונראה כאילו הכל עדיין חורף. אבל בתוכם כבר מתחיל לעלות השרף, ומופיעים סימני הצמיחה הראשונים. דווקא אז חוגגים, כי כבר רואים לאן הדבר הולך.

זה כוחה של האמונה. גם כשאתה רואה סביבך חושך, אתה מזהה את הפרח הראשון שמתחיל לצמוח, ושמח בו. לא מדובר באמונה עיוורת שמתעלמת מן המציאות, אלא באמונה המציאותית ביותר: היא מחוברת להיסטוריה של עם שניצל תמיד, לגאולה שוודאי תבוא, ולאלוקים שמשגיח עלינו.

וגם את הקשיים ואת המשברים רואה המאמין כחלק מן המהפך לטובה. פעמים רבות ראינו איך ישועת ה' באה כהרף עין, ואיך מצב שנראה אבוד התהפך בבת אחת.

🌅

בחרנו בדרך האמונה

⚡ השורה התחתונה

מי שבחר בדרך האמונה יש לו ביטחון שמתוך כל הקשיים יהיה, בעזרת ה', עוד יותר טוב.

בסיום הובאו דברים שנכתבו על הבחירה בדרך האמונה: בחרתי בדרך אמונה. גם בתוך החושך, האמונה היא הנר. ובדרך הזאת יש לנו ביטחון גמור שמתוך כל הקשיים יהיה לנו, בעזרת ה', עוד יותר טוב.

עכשיו אפשר להבין את הפלא של מדד האושר. האושר של עם ישראל אינו נובע מן השקט ולא מן הרווחה. הוא נובע מן המשמעות שיש לכל חיים יהודיים, מן הידיעה שכל מעשה חשוב, ומן התקווה שהעולם צועד אל התיקון. אלה אינם נעלמים בזמן מלחמה. להפך, דווקא אז הם מתעוררים.

וזו גם עצה לכל אחד. מי שרוצה להיות שמח, שלא יחפש את השמחה בעיקר בנוחות. שימלא את חייו במשמעות – בתפילה, בלימוד, בחסד ובאחריות למי שצריכים אותו – וירגיל את פיו לומר "הכל לטובה". כך ימצא שמחה שמחזיקה גם בימים קשים.

❤ אהבת ה' · מתוך השיעור

כולם יחפשו איך להתקרב לה' ואיך לאהוב אותו.
שמחהאמונהמשמעותתקווההכל לטובהימות המשיח
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה